ספרי אופק / תלם

כאשר המוני אזרחים מודאגים הציפו את הרחובות במחאה נגד ההפיכה המשטרית, רובם המשיכו להתעלם מהמרחב הלא דמוקרטי שמחזיקות ממשלות ישראל מעבר לקו הירוק כבר כמעט שישה עשורים. הקוד נשמר: לא מזכירים את הכיבוש. העובדה הזאת שלחה את מיכאל ספרד, מעורכי הדין המזוהים ביותר עם זכויות אדם בישראל, אל שולחן הכתיבה.

"רציתי לשרטט", הוא כותב בכיבוש מבית, "איך עשורים של דיקטטורה ישראלית כלפי הפלסטינים יצרו דינמיקה שהובילה את מדינת ישראל מקריית ארבע, מקדומים ומפני חבר אל האיום הממשי שפרץ לחיינו בראשית 2023: הפניית הגיליוטינה האנטי-דמוקרטית פנימה והחלת מבנה חוקתי חדש וטוטליטרי שידכא את הישראלים כולם, גם היהודים שבהם. ואז הגיע שבעה באוקטובר. לרגע נראה לי שדבר מהעולם הקודם לא רלוונטי, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נכון. הכול עדיין רלוונטי".

בכיבוש מבית מוביל אותנו ספרד במסע בעקבות הכוחנות הישראלית וחושף את שורשיה העמוקים ואת השלכותיה המטלטלות. כי אם לא נבין מה אנחנו עושים לאחרים ומה זה עושה לנו, לא נוכל לעצב מחדש את דמותנו כחברה.

הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי בישראל כבר אינה עניין פנים־דתי. היא חלחלה לעומק החברה הכללית. נשים נשלחות לאחור באוטובוס והצידה בטקסי לוויה, הן נדרשות להתכנס מאחורי מחיצה גם בתפילה בכיכר העיר ואינן מורשות ללמד בתוכניות אקדמיות לגברים חרדים.
לא רק גורמים שמרניים וקיצוניים מצדדים בהפרדה, גם רבים במחנה הליברלי סלחנים כלפיה. "הציבור ומעצבי המדיניות בישראל נתונים למניפולציה אפקטיבית במיוחד", מסבירה יופי תירוש. "רעיונות נשגבים של חופש דת, התאמה תרבותית והנגשה עוברים השטחה פופוליסטית שמתעתעת גם באלה שמחויבים, לפחות בפני עצמם, לשוויון, לחופש הביטוי ולכבוד האדם״.
בהופרדנו כך מציגה תירוש את המנגנון שמניע את ההפרדה המגדרית. היא חושפת כיצד ההפרדה משמשת את אדריכלי ההפיכה המשטרית לריסוק הדמוקרטיה בישראל ומפריכה את הטיעונים שמבקשים להצדיק אותה.

בתוך המציאות האפוקליפטית שהושלכנו אליה בשנתיים האחרונות, ישראל או יהודה מציע הסבר מעמיק, מקיף ומחוץ לאירועים שמסעירים את כולנו.
ספי רכלבסקי פורש בפני הקוראות והקוראים ניתוח שיטתי וקולח של השינויים הפוליטיים והחברתיים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות. הספר חושף את עוצמתם הגוברת של הכוחות המשיחיים והגזעניים בישראל ואת השפעתם ההרסנית על ניהול המלחמה שאנו נתונים בה, כמו גם את האיום שהם מציבים על הדמוקרטיה הישראלית.
ישראל או יהודה הוא קריאה לפעולה ולהבנה מעמיקה של התהליכים המתחוללים במדינה ושל זיהוי הסכנות האורבות לה, אם לא יינקטו צעדים להגנה על ערכיה הדמוקרטית.
הספר מזכיר לנו את החשיבות של עמידה נחושה והתגייסות משותפת, שרק הן יכולות להביס את הכוחות ההרסניים מבית.

בחיבור "רודנות בחסות החוק", פרופסור קים ליין שפלי לוקחת אותנו צעד אחר צעד למסע בעקבות הרודנות בחסות־החוק, משטר מסוג חדש שפורח בשנים האחרונות במדינות כמו פולין והונגריה, רוסיה וטורקיה, ונצואלה ואקוודור - וגם בישראל. היא מסבירה איך אפשר לזהות את עלייתו של המשטר הזה, מנתחת את דרכי הפעולה שלו ומבהירה איך אפשר לעצור אותו.

במסע בין מקורות ספרותיים, היסטוריים ופילוסופיים, מציג בפנינו ההיסטוריון הפוליטי אדם רז את הדמגוג - טיפוס פוליטי שימיו מקבילים לימי השלטון בהיסטוריה האנושית ושמתייחד בכך שהשלטון הוא לא אמצעי בשבילו, אלא מטרתו היחידה. רז פותח בפנינו את דלת הסתרים אל מאחורי הקלעים של מערכת ההפעלה הדמגוגית: ממלחמה והרחבת הבורות, דרך סילוף ההיסטוריה ואספסוף המשרתים ועד השנאה והמחסור המתמיד - שיטות הפעולה (המכניזמים) נחשפות בפנינו זו אחר זו, ומנכיחות את יעילותן משחר ההיסטוריה ועד מהדורת החדשות האחרונה.
ידע והבנה פוליטיים, מסביר רז שוב ושוב, מפחידים את הדמגוג כי הם מסכנים את יכולת השליטה שלו. הספר הזה - אוצר בלום של שני הדברים הללו - הוא כלי עזר נחוץ מאין כמותו במאבק נגד הדמגוגים באשר הם.

"4 בנובמבר 1995 הוא נקודת האפס של הפוליטיקה הישראלית בת זמננו. רצח יצחק רבין וההתרחשויות שאירעו מיד בעקבותיו קבעו את יחסי הכוחות בין המחנות הפוליטיים ועיצבו מחדש את דפוסי הוויכוח ביניהם". פרופ' אסף שרון מתבונן אחורה אל 30 השנים שחלפו מאז רצח רבין ומותח קו ישיר ומפתיע בין האירוע המכונן ההוא לשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה. "בשני המקרים", הוא כותב, "התאפיינה התגובה הציבורית בסירוב עיקש להכיר במשמעות הפוליטית של האירועים, מצד אחד, ובדרישה מאיימת לערטל אותם מכל הקשר פוליטי, מצד אחר. המניעים האידיאולוגיים והתפיסה הפוליטית שהביאו לרצח ולטבח נעלמו תחת התביעה לאחדות והאיום המצמית במלחמת אחים".

זה יכול להיות הילד שלכם שעומד בתור בשביל לעשות סלפי עם כוכב הטיק־טוק איתמר בן גביר. זאת יכולה להיות האחיינית שלכם שמאמינה, כמו כמעט שני שליש מבני הנוער והצעירים בישראל, שלאזרחים יהודים מגיעות יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא־יהודים. הבעיה היא לא אצלם. אף אחד לא לימד אותם מה זאת דמוקרטיה.

שעת אפס הוא קריאת השכמה. רמי הוד חושף את תמונת המציאות של החינוך בישראל. את ההפקרה הליברלית ואת ההשתלטות האמונית-לאומנית.